שיק או שוק: האם ביקורת אופנה "עוקצנית" היא עילה לתביעה?

ביקורות אופנה הפכו מזמן לאלמנט בידורי נפוץ בעולם התרבות של היום, ונדמה שככל שהביקורת יותר עוקצנית, נועזת ובוטה – היא זוכה לפופולריות יתר. אך מה קורה כשביקורת כזו עוברת את הגבול, האם חלה אחריות משפטית על העיתונאי או על העורך ומהן עילות התביעה נגד מבקר?

ביקורות אופנה הפכו מזמן לתופעה ידועה בנוף התרבות שלנו, ותכניות בהן סטייליסטים ויודעי דבר בוחנים תלבושות של סלבריטאים וידוענים בארץ ובעולם ומחלקים להן ציונים ודירוגים זוכות לפופולאריות רבה. מעל לכל, נדמה שככל שהביקורת יותר עוקצנית, בוטה וחריפה – היא מקבלת יותר תשומת לב.

אחת המבקרות הידועות בחו"ל היא ג'ואן ריברס המנוחה, שבתכניתה "משטרת האופנה" בערוץ הבידור "E" נהגה לכתוש מפורסמים על בסיס יומיומי. לשונה המשתלחת של ריברס הפכה אותה לאימת הסלבריטאים עוד לפני התכנית, אך ביקורותיה האופנתיות קנו לה מעריצים רבים והתאפיינו בהתבטאויות עוקצניות ויש שיאמרו מרושעות במיוחד, כשבין היתר כינתה את הזמרת כריסטינה אגילרה "חזרזיר בפאה" ו"דראג קווין", את השחקנית לינדסי לוהאן "תאונת רכבת" ואת השחקנית ג'סיקה אלבה "פרוצה מאטלנטיק סיטי", כשאלו עוד נחשבות התבטאויות מתונות יחסית.

מקרה מפורסם נוסף הוא של העיתונאית קאת'י הורין האמריקאית, ששימשה בעבר כמבקרת האופנה של הניו יורק טיימס וקנתה לה אויבים רבים בשל ביקורותיה הכנות והישירות מדי. אלו אף גרמו להורין להיות מורחקת מתצוגות אופנה של כמה מהמעצבים הגדולים ביותר בתעשייה, בהם קרולינה הררה, דולצ'ה וגבנה, ג'ורג'יו ארמאני ואף אוסקר דה לה רנטה, אותו כינתה באחת הביקורות "הנקניקייה" של עולם האופנה האמריקאי, מה שהוביל אותו לפרסם "מכתב פתוח" המופנה אליה באחד מעיתוני האופנה.

הטרנד לא פסח גם על ארצנו הקטנטונת וביקורות אופנה נפוצו גם בטלוויזיה וגם בעיתונים, כשגם כאן הניסיון למשוך תשומת לב או לבדר גורר עמו התבטאויות ספק משעשעות ספק מעליבות. אך מה קורה כשביקורת כזו עוברת את הגבול, האם חלה אחריות משפטית על העיתונאי או על העורך בבואו לפרסם ביקורת ומהן עילות התביעה נגד מבקר והאם בעתיד נראה את מבקרי האופנה צועדים על השטיח האדום לאולם בית המשפט לבושים במיטב מחלצותיהם?

להמשך קריאת המאמר: לחץ כאן

פורסם בתאריך: 19.10.2017

פורסם על ידי: עו"ד לילך דניאל, תומר ברזיק משרד עורכי דין

גוף מפרסם: תקדין